דשא ירוקעל פי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ"ט-1969, כל קבלן נדרש להציג את רישיון הקבלן שלו לפני תחילת העבודה בשטח. אך האם זה המצב בפועל? – יצאנו לבדוק ביחד עם המומחים אם החוק הנוכחי מיושם בשטח או שכמו חוקים אחרים, הוא רק מנוסח בצורה יפה על הנייר.
חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות
לצערנו, החקיקה המיושנת ועדכוני החקיקה שמתמהמהים בכל פעם מחדש, מובילים לכך שענף הבנייה והשיפוצים סובל מחוסר אמון, חשדנות ובעיות רבות אשר צפות כמעט בכל התקשרות.
לפי אבי לוי מחברת קבלניסט אשר מתמחה בהליכי רישום קבלנים בפריסה ארצית מול רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון, חוק רישום הקבלנים הקיים לא מותאם למציאות היומיומית בשטח.
לפי אבי לוי מחברת קבלניסט, גופים מוסדיים (ממשלה, עיריות ומועצות) בודקים אם הקבלן שעומד לפניהם הוא קבלן מוכר (כוכבית) כחלק מתנאי הסף של המכרז המוסדי, אך לעיתים קרובות לקוחות פרטיים לא מייחסים לכך חשיבות רבה (האלמנטים שקובעים הם המחיר, לוח התשלומים, לוחות הזמנים וההמלצות שהתקבלו על הקבלן). בנוסף, אכן הגופים המוסדיים עורכים את הבדיקה הראשונית בשלבי המרכז כחלק מתנאי הסף, אך פעמים רבות מי שמבצע את העבודה בשטח הם קבלני משנה אשר אין ברשותם תעודת קבלן רשום ופועלים תחת שמו של הקבלן הרשום.
האם מטרותיו של חוק רישום קבלנים מושגות בשטח?
חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות נחקק על מנת להבטיח שקבלנים אשר מעוניינים לבצע עבודה כלשהי עומדים בקריטריונים המחמירים של רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון מבחינת ידע, ניסיון ויכולת כספית למימון העבודה בשטח.
לצערנו, לא חסרות דוגמאות לעבודה רשלנית של קבלנים וקבלני משנה אשר הובילו לאסונות גדולים בישראל כמו נפילת גשר המכביה או אסון אולמי ורסאי. פעמים רבות מטרותיו של חוק רישום הקבלנים לא מושגות בשטח משלל סיבות כמו מחסור בפקחים אשר ינטרו את פעילות הקבלנים, מחסור בכוח אדם מיומן או החלטות מנהלתיות אצל רשם הקבלנים אשר נדמה שמתקבלות בצורה שרירותית ולא רציונלית.
לסיכום, כוונותיו הראשוניות של המחוקק אכן היו טובות, אך לצערנו דרך היישום של חוק רישום קבלנים היא שגויה מיסודה. בשנים האחרונות, רשם הקבלנים והגופים המקצועיים אשר מלווים אותו בעבודתו עורכים רפורמות מקיפות אשר מטרתן להסדיר, למצב ולארגן את כל תחום הבנייה והשיפוצים בצורה נכונה יותר מבעבר.